שער העשרים וארבעה – שער החניפות   יש אופנים שמותר לאדם להחניף לאחר, ואף ראוי לעשות כן: יחניף אדם לאשתו, משום שלום בית. וכן לבעל

בהשגחה האישית ט. והנה, כל זה שזכרנו עד עתה על צד המשפט, מתבאר עוד על צד המציאות, כפי אמיתת סדריו, וכמו שזכרנו לעיל, כי הנה,

יז. יש לומר בעלמא די ברא כרעותיה, הכ"ף של כרעותיה דגושה. ובאמירת יהא שמיה רבא יש לומר מברך, קמ"ץ תחת הבי"ת ופת"ח מתחת לרי"ש. ולא

בביאור מידת הטהרה   והנה באמת זהו המבחן שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' עצמם במדרגתם, כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב

משנה ב: חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה מְטַלְטְלִין אוֹתָן וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים כְּדֵי

משנה יא: כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. שַׁמַּאי אוֹמֵר, אַף מַלְבֵּן שֶׁל כִּסֵּא, טָמֵא. משנה יא: כסא רגיל עשוי

שמירת הלשון / פרק ב, כט   אמרו חז"ל 'אם לא עכשיו, אימתי', ובכלל הכוונה של דבר זה, שלא יחשוב האדם שיוכל להשלים לאחר זמן