חכמים גזרו איסור אכילת ספיחים רק בגידולים שצמחו באותם חלקים בארץ ישראל שנכבשו על ידי ישראל גם בזמן בית המקדש השני, כשעלו ישראל מבבל. אבל במקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים ולא על ידי עולי בבל, כגון בעבר הירדן ועוד מקומות, לא גזרו חכמים איסור זה.
פרחים שיש בהם ריח, יש בהם איסור ספיחים [אם אינם שיחים הנשארים משנה לשנה]. ובפרחים שאין בהם ריח, נחלקו הפוסקים אם נוהג בהם איסור ספיחים או לא.