מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין.
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
֍ ֍ ֍
השאלות הבאות אינן נשאלות בהכרח על ידי הילדים, וגם אם אין ילדים צריכים המבוגרים לשאול אותם, ואפילו אם אדם עורך את הסדר לבדו עליו לשאול אותם, והיינו כיון שתקנו חז"ל שסיפור יציאת מצרים יהיה בדרך שאלה ותשובה. תוכן השאלות אינו כולל את כל השינויים שיש בלילה זה [ולכן לא שואלים בו על שתיית ארבע כוסות ועוד שינויים], אלא השאלות הן על כך שבלילה זה אנו עושים לכאורה מנהגים הסותרים זה את זה, שחלקם מראים על הנהגה של עבדות, וחלקם על הנהגה של בני חורין:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
ותחילה מונה השואל שתי הנהגות של עבדות, ולאחר מכן שתי הנהגות של בני חורין: שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלוֹ מַצָּה, וזו דרך עבדים, לאכול מאכל עניים כזה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר, ואף זה דרך עבדים, שאין להם מינים שונים של ירקות, אלא ירק אחד, וגם אותו אוכלים ללא בישול וללא פת.
ומאידך אנו נוהגים בלילה זה הנהגות של בני חורין: שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין [-איננו חייבים להטביל] אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, וזו דרך בני חורין ועשירים, לטבל את המאכלים במינים שונים, כדרך אוכלי המעדנים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין, ואף זו היא דרך חירות. ואם כן מדוע אנו עושים בלילה זה מנהגים סותרים, של עבדות ושל חירות.
עתה משיבים תשובה על השאלות, ותוכן התשובה הוא שאכן בלילה זה היו שני הדברים, כי בתחילת הלילה היינו משועבדים לפרעה במצרים, ובסוף הלילה היינו בני חורין וגאולים על ידי הקדוש ברוך הוא, ולכן אנו עושים בלילה זה סימנים לשני הדברים, לעבדות ולגאולה.
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, כלומר, לא היתה זו עבדות רגילה, אלא עבדות למלך קשה ורע כפרעה [שהסכים לקבל כל כך הרבה מכות ולא לשלח את ישראל], והעבדות היתה בארץ מצרים, שהיה זה מקום ששום עבד לא הצליח להמלט משם, וגם לפי מערכת הכוכבים והמזלות לא היו ישראל יכולים לצאת ממצרים, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, ששינה את מערכת הטבע, כדי להוציא אותנו מעבדותנו במצרים. ואם תשאל, מדוע אנו צריכים – לאחר אלפי שנים – להמשיך ולשמוח ולחגוג את היום הזה, התשובה לכך היא שישראל מצד עצמם היו שפלים ונבזים בעיניהם, ולא היו מתגברים לעולם על המצריים, וכן המצריים מצד עצמם היו מחזיקים בישראל לעולם, ולכן, וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, שהוא כל יכול ושינה את כל הטבע עבורינו, הֲרֵי אָנוּ, וּבָנֵינוּ, וּבְנֵי בָנֵינוּ, עדיין מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, ולכן עלינו לשמוח גם היום על כך שהוציאנו ה' ממצרים. ואם תשאל, מה הרווחנו בכך שהוציאנו ה' ממצרים, והרי עתה אנו שוב בגלות, התשובה על כך היא שעל ידי יציאת מצרים נודע לכל העולם מעלת ישראל לפני ה', שביטל והפך את כל מערכת הטבע כדי להוציא את ישראל ממצרים, ועוד, שבצאת ישראל ממצרים וכניסתם לארץ ישראל וישיבתם בה שנים רבות, קנו לעצמם מעלה וכבוד עצמיים, אשר נשארו גם לדורות הבאים עד היום, ועוד, שעל ידי יציאת מצרים קירבנו ה' להר סיני, ונתן לנו את התורה, ועל ידי נתינת התורה נעשינו עם סגולה לפני ה', והשגחת ה' דבקה בנו, שזו המעלה הגדולה ביותר והשלימות העליונה שבני אדם יכולים להגיע אליה, ועל כך מרמז ואומר, וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים בחכמת הטבע, ומבינים את שידוד מערכות הטבע שעשה עבורינו ה', כֻּלָנוּ נְבוֹנִים בדרכי המעלות והכבוד שרכשו אבותינו בזמן מלכותם בארץ ישראל, (כֻּלָנוּ זְקֵנִים), כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, שזכינו לה ביציאת מצרים, והיא המביאה אותנו לידי השלימות הנפשית, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שהיא מקור הטובות, ותחילת כל השלמויות שזכינו להן. ומחמת כל הדברים הללו אנו מצווים לספר ביציאת מצרים, וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם יותר מכדי חובתו, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.