כג מֵֽ֭יְהוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ׃ כד כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ׃ כה נַ֤עַר ׀ הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶֽעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃ כו כָּל־הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה׃ כז ס֣וּר מֵ֭רָע וַֽעֲשֵׂה־ט֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(כג) גם כאשר תראה שהצדיק אינו מצליח במעשיו, תדע שגם זה בהשגחת ה' ולטובתו, שהרי מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ, וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ, כלומר, גם הדרך שילך בה האדם, והיא התכלית שאליה הוא שם את פניו, וגם הצעדים שהוא הולך בהם, והם אמצעים אל התכלית הזו, הכל בא לו מאת ה'.
(כד) ולכן גם כִּי יִפֹּל לפעמים במעשיו ולא יצליח, הרי לֹא יוּטָל – לא יושלך שם באותה דרך, אלא יהיה הדבר לטובתו, כִּי יְיָ סוֹמֵךְ יָדוֹ, וכיון שידע ה' שאם ילך הצדיק בדרך זו תארע לו רעה גדולה, לכן שם לו ה' מכשול בדרך זו להצילו בכך מרעה גדולה יותר שהיתה עשויה לבוא עליו, וכן בכל דבר שנראה לעין האדם שהתבטלה הצלחתו של הצדיק, ודאי היה הדבר לטובתו.
(כה) כי נַעַר הָיִיתִי, גַּם זָקַנְתִּי, ובחנתי את הדברים בנסיון, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב כל כך עד אשר וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם, אלא גם אם הצדיק עצמו אינו מצליח, הרי שבניו יצליחו.
(כו) כיון שראיתי את הצדיק אשר כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה, עד שמחמת כן נעשה עני, וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה, כי צדקת האב היא ברכה לבניו, ועל ידי צדקתו באה ההצלחה לבניו.
(כז) ולכן אל תדאג מרעות הזמן ותהפוכות העולם, אלא סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב, וּשְׁכֹן לְעוֹלָם בשלוה ובבטחון בה'.