לה רָ֭אִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֝מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַֽעֲנָֽן׃ לו וַ֭יַּֽעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֝אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא׃ לז שְׁמָר־תָּ֭ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּֽי־אַחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם׃
֍ ֍ ֍
(לה) ואמנם רָאִיתִי לפעמים רָשָׁע עָרִיץ, וּמִתְעָרֶה – ושולח שורשים רבים וחזקים, בריבוי בנים ובנות ונכסים, כְּאֶזְרָח רַעֲנָן – כמו עץ רענן שהוא מלא שרשים וענפים [ולשון 'אזרח' מורה על העץ שנשאר במקום שנטעוהו בתחילה, כמו אזרח הארץ שנשאר במקומו הראשון].
(לו) הרי כל זה הוא בחיים הזמניים, אבל וַיַּעֲבֹר מהעולם בעת מיתתו, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עוד בעולם הזה, וָאֲבַקְשֵׁהוּ בעולם הבא, שם ימצאו העוברים מהעולם הזה, וְלֹא נִמְצָא שם, כי נפשו נכרתה מהעולם הבא.
(לז) לכן אל תשים לבך להצלחת הרשעים בעולם הזה, אלא שְׁמָר תָּם – לך בתמימות, כי תדע שיש עולם אחר שבו יביא ה' במשפט את כל האדם, וּרְאֵה יָשָׁר – ובאותו עולם תראה את יושר ה' ומשפטו, לגמול לצדיק ולרשע כפרי מעשיהם, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם – כי לצדיק יש אחרית טובה בעולם הנשמות, ששם היא אחרית כל האדם.