לח וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַֽחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה׃ לט וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵֽיְהוָ֑ה מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃ מ וַ֥יַּעְזְרֵ֥ם יְהוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵֽ֭רְשָׁעִים וְיֽוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(לח) וּפֹשְׁעִים, בעת שימותו, נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו – יושמדו הגוף והנשמה יחד, אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה – וכך תיכרת אחרית הרשעים בעולם הנשמות, שזו אחרית האדם, ואז תבין שאין כל תמיהה על הצלחתם בעולם הזה, כי ה' שילם להם בעולם הזה את שכרם המועט, כדי שיכרתו בעולם הבא.
(לט) וכן תבין שאין כל תמיהה על יסורי הצדיקים בעולם הזה, כי אין עיקר עניינם בעולם הזה, וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ – תשועתם האמיתית היא בהיותם בעולם הנצחי, לפני ה', אך גם בעולם הזה ה' הוא מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה, כי לא יעזבם לגמרי, אלא יציל אותם מפגעי הזמן.
(מ) וַיַּעְזְרֵם יְיָ, וַיְפַלְּטֵם מרעות הזמן, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים הרוצים להרע להם, וְיוֹשִׁיעֵם שלא יוכלו לעשות להם דבר, כִּי הצדיקים חָסוּ בוֹ.