הלכות תשובה / פרק חמישי
ד) אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות, או לדעה מן הדעות, או למעשה מן המעשים, כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים, היאך היה מצוה לנו ה' על ידי הנביאים 'עשה כך' ו'אל תעשה כך', 'הטיבו דרכיכם' ו'אל תלכו אחרי רשעכם', והרי הוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו מה יעשה, או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו, ומה מקום היה לכל התורה כולה, ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע ה' מן הרשע או משלם שכר לצדיק, האם השופט כל הארץ לא יעשה משפט.
ואל תתמה ותאמר, היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורים לו, וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו, והכתוב אומר 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ', דע, שהכל כחפצו יעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו, כיצד, כשם שהיוצר חָפֵץ להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ ה' להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו הא-ל עושה כל שהאדם יכול לעשות. לפיכך דנין אותו לפי מעשיו, אם עשה טובה מטיבין לו, ואם עשה רעה מריעין לו. הוא שהנביא אומר מידכם היתה זאת לכם, גם המה בחרו בדרכיהם. ובענין זה אמר שלמה 'שמח בחור בילדותך… ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט', כלומר, דע שיש בידך כח לעשות כרצונך, ועתיד אתה ליתן את הדין.
ה) שמא תאמר, והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה האדם הזה בעולם, ממה נפשך, או שידע שזה יהיה צדיק או רשע, או שלא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק הרי אי אפשר שלא יהיה צדיק. ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו, וזה לא יתכן, כי הקדוש ברוך הוא יודע הכל מראש. דע, שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה, שהקדוש ברוך הוא אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו, וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא, שנאמר 'כי לא יראני האדם וחי', כך אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי'. וכיון שכן הוא, אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו.