ד) שלשה מומים יש בריס – עפעף של עין, ואלו הן: מי שניקב ריס מריסי עיניו אפילו בכל שהוא. מי שנסדק ריס מריסי עיניו בכל שהוא. [מי שנפגם ריס מריסי עיניו בכל שהוא]. ושלשה מומין אלו הם בכלל 'חרוץ' האמור בתורה:
ה) שמונה מומים יש בעין, ואלו הן: העיור – שניטלו עיניו לגמרי, בין באחד מעיניו בין משתיהן. מי שאינו רואה בשתי עיניו, או באחת מהן, אף על פי שלא ניטלו עיניו, ואין נראה בהן שינוי כלל, והטעם שאינו רואה הוא מחמת שירדו מים קבועים כנגד ראותיו.
מי שאינו רואה בעיניו או באחת מהן ראייה ברורה, מחמת שהיה בה סנורים קבועים. מי שיש בעינו כמו עינב – חתיכת בשר קטנה, אף על פי שהוא רואה.
מי שיצא בשר יתר [-מיותר] בעינו עד שחפה [-הסתיר] מעט מן השחור של העין.
מי שנמשך הלובן של עין ונכנס ממנו מעט בשחור, עד שנמצא השחור מעורב בלובן, והוא 'תבלול' האמור בתורה. אבל אם יצא מן השחור לתוך הלבן אינו מום, שאין מומין בלבן.
מי שהיתה לו נקודה לבנה בתוך השחור של העין, וזהו 'דק' האמור בתורה, והוא שתהיה אותה נקודה צפה על גבי השחור. אבל אם לא היתה צפה, או שהיתה משוקעת בשחור, אינו מום. וכן אם היתה נקודה שחורה בתוך הלבן, אפילו צפה, אינו מום, שאין מומים בלבן.
היתה נקודה שחורה שוקעת בתוך השחור, אף זה נקרא 'דק', אבל אם היתה צפה, הואיל והיא שחורה בשחור, ולא לבנה, אינו מום: