'מְנוּחָה' הִיא דָּבָר טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל 'אֱכוֹל בָּצָל וְשֵׁב בַּצֵּל' (כְּלוֹמַר, אֱכוֹל בָּצָל וּשְׁאָר יְרָקוֹת פְּשׁוּטִים, וְאַל תּוֹצִיא הוֹצָאוֹת רַבּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה תֵּשֵׁב בְּצֵל בֵּיתְךָ, שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְמוֹכְרוֹ). וּכְבָר סִפְּרוּ עַל חָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל 'ה' יַצִּילֵנוּ מִפִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ', וְהַיְנוּ פִּזּוּר הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ. וְנֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ". וְאָמְרוּ חז"ל 'לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ'. וְהַמַּאֲמִין בַּה' וּבוֹטֵחַ בּוֹ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וְשֶׁאֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ בֵּין רַב לִמְעָט, וְאִם יָרוּץ כַּצְּבִי וְיִיגַע לְהַעֲשִׁיר וְיִטְרַח הַרְבֵּה, הַמַּרְבֶּה לֹא הֶעְדִּיף עַל מַה שֶׁקָּצְבוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, הָאִישׁ הַלָּזֶה יִבְחַר לוֹ מְנוּחָה כִּי טוֹב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלֹא יֵלֵךְ בִּדְרָכִים רְחוֹקוֹת הַמְּעַנִּים כֹּחוֹ וּמְקַצְּרִים יָמָיו, וְכָל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, וְאִם עוֹשִׂים לוֹ נֵס – מְנַכִּים לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו, וְאוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁמַּפְסִיד זְכֻיּוֹת כְּדֵי לְהַרְוִיחַ מָמוֹן. וּבֶאֱמֶת אָמְרוּ דֶּרֶךְ מָשָׁל 'אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ'.