ז) כיצד, אין קוצרין, ולא דשין, ולא זורין אותה לרוח, ולא בוררין, ולא טוחנין את החטים, ולא מרקדין (-מנפים) ביום טוב, כיון שכל אלו וכיוצא בהם אפשר לעשותן מערב יום טוב, ואין בכך הפסד ולא חסרון.
ח) אבל לשין בצק, ואופין, ושוחטין, ומבשלין ביום טוב, כיון שאם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד או חסרון טעם, שאין לחם חם או תבשיל שבשל היום כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש, ולא דומה בשר שנשחט היום כבשר שנשחט מאמש, וכן כל כיוצא באלו. וכן מכשירי אוכל נפש שיש בהן חסרון אם נעשו מבערב, עושין אותן ביום טוב, כגון שחיקת תבלין וכיוצא בהן.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!