משנה ו: הַמְמָאֶנֶת, הַשְּׁנִיָּה, וְהָאַיְלוֹנִית, אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת. וְאִם מִתְחִלָּה נְשָׂאָה לְשֵׁם אַיְלוֹנִית, יֶשׁ לָהּ כְּתֻבָּה. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, יֶשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה:
משנה ו: הַמְמָאֶנֶת הקטנה, שהשיאוה אמה ואחיה, שנישואין אלו מועילים רק מדרבנן, ובעודה קטנה יכולה היא למאן ולצאת ללא גט, וְהַשְּׁנִיָּה לעריות, שאיסורה מדרבנן, וְהָאַיְלוֹנִית – אשה שאינה ראויה ללדת, אֵין לָהֶן, לֹא כְּתוּבָּה, אם התגרשו או התאלמנו, ולגבי יתומה שמיאנה הטעם הוא כיון שלא הבעל הוא שגירשה, אלא היא מעצמה יצאה, ולכן אין לה כתובה, ולגבי שניה הטעם הוא כיון שנישואין באיסור הם, וקנסוה שלא תהיה לה כתובה, וגבי איילונית כיון שמקח טעות הוא זה. וְלֹא פֵּירוֹת – אין מוציאים מיד הבעל פירות שכבר אכל, וְלֹא מְזוֹנוֹת מנכסי הבעל, כיון שגם חיוב זה הוא מתנאי כתובה, וכיון שהשניה לעריות אין לה כתובה, אין הבעל חייב במזונותיה, ולגבי ממאנת מדובר באופן שנסע הבעל ממקומו, ולוותה האשה לצורך מזונותיה, ואחר כך מיאנה, שאין הבעל חייב לשלם את אותם הלוואות שלוותה לצורך מזונות, וְלֹא בְּלָאוֹת – בגדים שהכניסה האשה בנדונייתה, ובלו, שאין הבעל צריך לשלם לה את ההפרש בין מה שנשאר לבין מה שהיו הנכסים שוים בשעה שנשאה. וְאִם מִתְּחִילָּה נְשָׂאָהּ לְשֵׁם -על דעת כך שהיא] אַיְלוֹנִית, יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה, וכן יש לה פירות, מזונות ובלאות, וכל תנאי כתובה, ככל אשה. אַלְמָנָה הנשואה באיסור לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה הנשואה באיסור לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה הנשואות באיסור לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה.