משנה ח: כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה נִטָלִים בַּשַּׁבָּת אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּכִסּוּיֵי הַקַּרְקָעוֹת אֲבָל בְּכִסּוּיֵי הַכֵּלִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִטָלִים בַּשַּׁבָּת:
משנה ח: כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים, המחוברים לקרקע, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה – ידית המחוברת להם, נִטָלִים בַּשַּׁבָּת – מותר ליטלם ממקומם בשבת, אבל אם אין להם בית אחיזה, אינם ניטלים בשבת, כיון שהכלים מחוברים לקרקע ונראה הדבר כבנין, והוצאת הכיסוי נחשבת כסתירה (אבל סתם כלים, שאינם מחוברים לקרקע, אף אם אין להם בית אחיזה, מותר לטלטלם בשבת). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אין הדין כן, אלא, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים – מתי יש צורך שיהא לכיסוי בית אחיזה בְּכִסּוּיֵי הַקַּרְקָעוֹת, כגון מכסה של בור שבקרקע, שאם אין לו בית אחיזה, נראה הדבר כבנין. אֲבָל בְּכִסּוּיֵי הַכֵּלִים, אף אם הם מחוברים לקרקע, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – בין יש להם בית אחיזה ובין אין להם בית אחיזה, נִטָלִים בַּשַּׁבָּת.