טז) אי זה הוא 'מחיר כלב' שאסרה תורה להביאו קרבן על גבי המזבח, זה האומר לחבירו 'הא לך טלה זה תחת כלב זה', וכן אם החליף כלב בכמה בהמות או עופות וכיוצא בהן, כולן אסורות למזבח.
יז) שני שותפין שחלקו, זה לקח עשרה טלאים וזה לקח תשעה טלאים וכלב אחד, אותם תשעה טלאים שעם הכלב, מותרין, שהרי אין אחד מהם מוחלף בתמורת כלב, אבל העשרה טלאים שכנגדו, שקיבל השותף השני, אם יש אחד מהם – מאותם עשרה טלאים, דמו כדמי [-שוויו כשווי] הכלב, או יתר על דמי הכלב, מוציאו מן העשרה ואומר שיהא כנגד הכלב, ויהיה מחירו, ורק הוא נאסר, ושארן – והתשעה הנותרים מותרים. ואם כל אחד ואחד מהן דמיו פחותין מדמי הכלב, הרי העשרה כולן אסורים, כיון שכולם נחשבים כ'מחיר כלב'.
יח) נשתנה ה'מחיר כלב' מכפי שהיה בתחילה, כגון שהחליף כלב בחיטים, וטחנן ונעשו סולת, הרי זה מותר להקריבן למנחות. אתנן כלב [-שנתן טלה לזונה כדי שתיבעל לכלב], ומחיר זונה [-החליף זונה בטלה], מותרין. אתנן זונה ומחיר כלב מותרין לבדק הבית, שמוכרים אותם ומשתמשים בדמיהם לדברים אחרים, שהרי הן משתנין, ואין משתמשים בגופם, אבל גופן של אתנן לא יעשה ריקועין לבית, שנאמר לגבי איסור זה לשון 'לכל נדר', להביא [-לרבות] את הריקועים, שאף אותם אין לעשות מאתנן.