ז) אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי, אבל מומין שבתוך חלל הגוף, כגון שניטל כולייתו -כלייתו] של אדם, או טחול שלו, או שניקבו מעיו, אף על פי שנעשה טרפה, ואינו יכול לחיות יותר משנים עשר חודש, עבודתו כשירה, שנאמר בענין זה 'שבר רגל או שבר יד', ונקטה התורה דוגמאות אלו כדי ללמד, מה אלו הם מומים שבגלוי, אף כל בגלוי, אבל מום שבסתר אינו פוסל.
ח) הערל, הרי הוא כבן נכר, שנאמר 'כל בן נכר ערל לב וערל בשר', לפיכך ערל שעבד חילל עבודתו, ולוקה, כמו זר שעבד, אבל אינו חייב מיתה: