ט) כהן שהיה נושא נשים בעבירה, כגון גרושה, האסורה לכהן, אינו עובד בבית המקדש עד שידירוהו בית דין על דעת רבים, כדי שלא יהיה לו הפרה, שלא יוסיף לחטוא, ואף שעדיין לא גירשן עובד במקדש, ויורד ומגרש.
וכן אם היה מטמא למתים, פסול לעבודה עד שיקבל עליו בבית דין שלא יטמא. ואם עבר ועבד קודם שידיר או שיקבל, אף על פי שהוא נשוי בעבירה, לא חילל את העבודה.
י) כהן שעבד, ונבדק ביחוסו, ונמצא שהוא חלל, עבודתו כשירה לשעבר, ואינו עובד להבא, ואם עבד לא חילל את העבודה, שנאמר 'ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה', ודרשו מלשון 'חילו' שאף חולין שבו, תרצה.