יום שני
כ"ג ניסן התשפ"ה
יום שני
כ"ג ניסן התשפ"ה

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק ז, ח-ט

ח) שנים עשר מומים יש באיברי הזרע, ואלו הן, מי שנמעך הגיד שלו, או נכתת, או ניתק, או נכרת. מי שנמעכו הביצים שלו, או אחת מהן, או נכתתו שתיהן או אחת מהן, או נתקו שתיהן או אחת מהן, או נכרתו שתיהן או אחת מהן. מי שאין לו אלא ביצה אחת, אף על פי שיש לו שני כיסין. מי ששתי ביציו בכיס אחד. הטומטום – שאין ניכר אם הוא זכר או נקבה, האנדרוגינוס – שיש לו גם סימני זכר וגם סימני נקבה.

ט) ששה מומים בידים וברגלים, ואלו הן, הפיסח, ומי שנשמטה יריכו, והוא 'שרוע' האמור בתורה, מי שאחת מירכותיו גבוהה מחברתה, מי שנשבר עצם ידו, והוא -ובתנאי] שיהיה ניכר. מי שנשבר עצם רגלו, והוא שיהיה ניכר, אף על פי שאינו ניכר כשעומד, אם ניכר כשיהלך, הרי זה מום. מי שרגליו מבולמות – דחוקות מחמת עצמן וברייתן. אבל אם היו מבולמות מחמת הרוח אינו מום.

 

https://store.2halachot.org/halacha/הלכות-מעשה-הקרבנות-פרק-יד-ח-ט