ה) ארבעה מומים יש בריס העין, ואלו הן. מי שאין לו שער כלל בריסי עיניו, מי ששער ריסי עיניו מרובה ומעובה הרבה. מי ששער אחד מריסי עיניו משונה משער ריס אחר, כגון שאחד שחור ואחד לבן, או שאחד נושר והשני מעובה. מי שעפעפיו סגורות מעט, ואינן נפתחות הרבה כשאר כל האדם:
ו) אחד עשר מומים יש בעינים, ואלו הן. מי שהיו שתי עיניו למעלה מן המקום הראוי להם, קרובות מפדחתו. מי שהיו שתי עיניו למטה ממקום הראוי להם. מי שהיו שתי עיניו עגולות ואינם נמשכות באורך מעט משאר העינים. מי שעיניו מוזרות, והן יוצאות כעיני הנמר, וכמי שהוא מסתכל בעת שכועס כעס הרבה. מי שעיניו גדולות הרבה כשל עגל. מי שעיניו קטנות כשל אווז. מי שדמעיו זולפות תמיד. מי שלחלוחית נמשכת מראש עינו, מכנגד החוטם -מצד העין הקרוב לאף] או מזנב עינו, מצד צדעיו. מי שמקבץ ריסי עיניו ועוצמן מעט בשעה שרואה אור או בשעה שהוא רוצה לדקדק בראיה. מי שראיית עינו מעורבבת, עד שרואה את החדר ואת העלייה כאחת, ויודע -ויתברר] דבר זה בעת שידבר עם חבירו, ונראה כאילו הוא מסתכל באיש אחר. מי שאחת מעיניו משונה מחברתה, בין במקומה, בין במראה, כגון שהיתה אחת שחורה ואחת פתוכה – מעורבת בצבעים אחרים, או שהיתה אחת קטנה ואחת גדולה, הואיל ויש בין שתיהן שינוי מכל מקום, פסול: