ז) ששה מומים יש בחוטם, ואלו הן, מי שעיקר חוטמו שוקע. אף על פי שאינו כוחל שתי עיניו כאחת – אינו שוקע עד כדי כך שאין שום גובה בין שתי העיניים, שהיה יכול לכחול את שתיהן בבת אחת, אלא יש מעט גובה ביניהם, ומכל מקום זהו מום, וזה 'חרום' האמור בתורה. ומי שאמצע חוטמו בולט למעלה. ומי שעוקץ חוטמו נוטף למטה. ומי שחוטמו עקום לצד אחד. ומי שחוטמו גדול מאיבריו, ומי שחוטמו קטן מאיבריו, וכיצד משערין אותו, באצבע קטנה שעל ידו, אם היה חוטמו גדול ממנה או קטן ממנה, הרי זה מום:
ח) שלשה מומים יש בשפתים, ואלו הן, מי ששפתו העליונה עודפת על התחתונה. מי ששפתו התחתונה עודפת על העליונה. מי שפיו רפוי ורירו יורד מפיו: