עה. המסופק אם בירך לישב בסוכה, אינו מברך לפני המשך אכילתו.
עו. מדיני ישיבת סוכה לקבוע בה את עיקר דירתו, ולכן ישים בה את הכלים הנאים ואת המצעים הנאים ככל האפשר. וכן לא ישאיר בסוכה את הכלים המלוכלכים לאחר שאכל כמו שבבית לא עושים כך, אלא מפנים הכל לאחר האכילה, ונוהגים להחמיר שלא להכניס את קדירות הבישול לסוכה אפילו לפני האכילה.
עז. צריך להיזהר שלא לעשות בסוכה דברים בזויים, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ולכן אסור לשטוף כלים בסוכה.
עח. קטן שמרטיב, אינו צריך להימנע משום כך מלישון בסוכה, מפני שאין זה נחשב דרך בזיון שהרי הוא אנוס, וגם בבית המצב כך, וכן גדול שאינו שולט על צרכיו יישן בסוכה.
עט. כשיש צורך ליטול ידים בסוכה [כגון מי שסוכתו בחצר שאינו יכול ליטול ידיו בביתו כי צריך קידוש במקום סעודה ואין לצאת בין קידוש לסעודה], יכול להכין מים וליטול ידים בסוכה.
פ. גם אם הכניס כלים בזויים לסוכה, או עשה בה שימוש מגונה, אין הסוכה נפסלת בכך [וטוב שלא לברך בזמן שהדבר הבזוי בסוכה, אבל אם הכניס קדירת מאכל יכול גם לברך].