המשך נ. החבר: ענין השבתות והמועדים כוללים עקרון נוסף, העקרון הוא להיות לנו זכר ליציאת מצרים, וזכר למעשה בראשית. המשותף בין שני ענינים אלה היותם נעשים בחפץ האלהים, לא במקרה וללא מהלך טבעי.
ומצאנו גם בתורה השוואה בין מעשה ניסים לבין מעשה בראשית, כמו שכתוב 'כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך מיום ברוא אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים וכו' השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי' וכו'. נמצא איפוא, שהשובת ביום השבת, מודה באלוהות יתברך לא רק הודאה מילולית, אלא גם הודאה מעשית, היות והמקבל על עצמו מצות שמירת השבת בגלל שבה נשלם מעשה בראשית, הודה כבר עם זה הודאה ברורה שהעולם מחודש, והמודה בחידוש העולם הודה ממילא במחדש הבריאה ויוצרה, הבורא יתברך.
אך מי שלא מקבל על עצמו את שמירת השבת, לא תהיה אמונתו אמונה זכה בבורא העולם, ויפול ברשת הספק אודות קדמות הבריאה.
הרי לך ששמירת השבת מקרבת את האדם לבורא, יותר מהפרישות והנזירות.