פרק ב, משנה א: אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כִפּוּרִים. וְאַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה. אֵלּוּ הֵן מְחֻסְּרֵי כִפוּרִים. הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְּצוֹרָע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, גֵּר מְחֻסַּר כַּפָּרָה, עַד שֶׁיִּזָרֵק עָלָיו הַדָּם. וְנָזִיר, לְיֵינוֹ וְתִגְלַחְתּוֹ וְטֻמְאָתוֹ:
פרק ב, משנה א: כפי שהתבאר לעיל, בדרך כלל בא קרבן חטאת על חטא שנעשה בשוגג, ומשנתנו מבארת שיש היוצאים מכלל זה: אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כִפּוּרִים – ארבעה הם שמביאים קרבן חטאת הגם שלא חטאו, רק כדי להשלים את גמר טהרתם, וְאַרְבָּעָה הם שמְבִיאִין חטאת עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה, בשונה משאר העבירות שמביאים בהם חטאת רק על השגגה. ומבארת המשנה, אֵלּוּ הֵן מְחֻסְּרֵי כִפוּרִים, הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְּצוֹרָע, שכל אלו מביאים חטאת בזמן שהם נטהרים, ואף שלא חטאו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, גם גֵּר שהתגייר נחשב מְחֻסַּר כַּפָּרָה, כיון שאינו רשאי לאכול קדשים עַד שֶׁיִּזָרֵק עָלָיו הַדָּם (ואילו תנא קמא סובר שגם קודם לכן מותר לו לאכול בקדשים, ואין הקרבן מעכבו אלא מלהינשא לבת ישראל), וְנָזִיר גם כן נחשב מחוסר כפורים, כיון שהוא מביא קרבן חטאת לְיֵינוֹ וְתִגְלַחְתּוֹ וְטֻמְאָתוֹ – להתירו בשתיית יין, בתגלחת, ולהטמא למתים (ואילו תנא קמא סובר ש'מחוסר כפורים' הוא רק מי שאסור לו לאכול קדשים קודם הבאת הקרבן).