משנה ג: חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וַחֲמִשָּׁה מְבִיאִים קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. אֵלּוּ מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה, וְהַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וּמְצוֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה. הֵבִיא צִפֳּרָיו וְנִתְנַגַּע, לֹא עָלוּ לוֹ, עַד שֶׁיָּבִיא אֶת חַטָּאתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיָּבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ:
משנה ג: אף על פי שבדרך כלל העובר עבירה אחת כמה פעמים, חייב קרבן על כל עבירה בפני עצמה, משנתנו מבארת שיש היוצאים מכלל זה: חֲמִשָּׁה הם המְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וַחֲמִשָּׁה הם המְבִיאִים קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כלומר, קרבן שמשתנה לפי עשירותו ועניותו של האדם. ומבארת המשנה תחילה את הדין הראשון שפתחה בו, אֵלּוּ מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה -שפחה חרופה] בִּיאוֹת הַרְבֵּה, מביא אשם אחד על הכל, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה, ואפילו אם נטמא בכל פעם ביום השביעי לטהרתו, מכל מקום די לו בקרבן אחד על הכל, כיון שעדיין לא הגיע היום השמיני, הראוי להקרבת קרבנותיו, וְהַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, כלומר, שמזהירה שלא תסתתר עם איש פלוני ולא עם איש פלוני וכו', כשבא להשקותה מי סוטה מביא מנחה אחת, וּמְצוֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה, אם קודם שהביא את הקרבן על הנגע הראשון נתנגע בנגע שני, וכן הלאה, מביא כשמתרפא קרבן אחד על הכל.
כפי שיתבאר להלן (משנה ד'), מצורע הוא אחד מאלו שמביאים קרבן עולה ויורד, כלומר, שהעשיר מביא קרבן בהמה, והעני מביא קרבן עוף, ומשנתנו מבארת את דינו של מצורע שהתרפא והתנגע שוב, לפי איזה זמן נקבע דינו להיחשב כעני או כעשיר: מצורע שנטהר מנגעו, והֵבִיא צִפֳּרָיו – שתי ציפורים שעליו להביא, אחת לשחיטה ואחר לשילוח על פני השדה, ואין הן קרבן, וְנִתְנַגַּע שוב, לֹא עָלוּ לוֹ – לא הועילה הבאת הציפורים לקובעו כ'עשיר' או כ'עני' לגבי הבאת שאר קרבנותיו, עַד שֶׁיָּבִיא אֶת חַטָּאתוֹ, ומשעה שהביא את חטאתו נקבע דינו לגבי קרבן זה, ומביא גם את העולה כפי שהיה מצבו בשעת הבאת החטאת, עני או עשיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אין שעת הבאת החטאת קובעת בדין זה, אלא עַד שֶׁיָּבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ, ואם באותה שעה היה עני, מביא את החטאת והעולה כעני. ואם היה עשיר, מביאם כעשיר.