משנה ד: הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וְלָדוֹת הַרְבֵּה. הִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה וְחָזְרָה וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה. וְהַמַּפֶּלֶת תְּאֹמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְבִיאָה עַל הָרִאשׁוֹן וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הַשֵּׁנִי. מְבִיאָה עַל הַשְּׁלִישִׁי וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הָרְבִיעִי.
משנה ד: נאמר בתורה (ויקרא יב ב-ו) 'אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים וגו' וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה, וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן'. ומתבאר מפסוקים אלו, שהיולדת חייבת להביא קרבן לאחר 'מלאת ימי טהרה', וביולדת זכר היינו לאחר ארבעים יום, וביולדת נקבה היינו לאחר שמונים יום. המשנה דנה עתה ביולדת שילדה ולד נוסף בתוך מלאת ימי טהרה, האם היא נפטרת בקרבן אחד על הכל: הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וְלָדוֹת הַרְבֵּה בתוך מלאת ימי טהרתה, ומבארת המשנה כיצד יתכן הדבר, כגון שילדה נקבה, והִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים יום של ימי טהרתה עוד נְקֵבָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים ימי טהרה עוד נְקֵבָה אך בזכרים לא שייך לומר כן, שהרי כל 'ימי מלאת' של זכר הם ארבעים יום, ואף אם התעברה מיד לאחר שבעה ימים מלידתה, הרי העובר בן שלשים ושלש יום, ובאותו זמן אין הפלתו מחייבת קרבן], וְהַמַּפֶּלֶת תְּאֹמִים, ואפילו זכרים, וכגון שהפילה אחד, ובתוך ארבעים יום הפילה את השני, לדעת חכמים מביאה קרבן אחד על כולם, כיון שכל אחד מהם נולד בתוך 'ימי מלאת' של הקודם. רַבִּי יְהוּדָה חולק ואוֹמֵר, מְבִיאָה עַל הָרִאשׁוֹן, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הַשֵּׁנִי, כיון שנולד בתוך 'ימי מלאת' של הראשון, ונפטר בקרבנו, אמנם, כיון שאינה מביאה על השני בפני עצמו, הרי אין לו 'ימי מלאת' בפני עצמו, ולכן מְבִיאָה עַל הַשְּׁלִישִׁי, שהרי לא נולד בתוך 'ימי מלאת' של הראשון, ואילו לשני אין 'ימי מלאת', וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הָרְבִיעִי, כיון שנולד בתוך 'ימי מלאת' של השלישי, שמביאה עליו קרבן.