משנה ה: שׁוּם הַדַּיָּנִין שֶׁפִּחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹסִיפוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִכְרָן קַיָּם. אִם כֵּן מַה כֹחַ בֵּית דִּין יָפֶה, אֲבָל אִם עָשׂוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת, אֲפִלּוּ מָכְרוּ שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה, מִכְרָן קַיָּם:
משנה ה: משנתנו עוסקת בדיינים שמכרו מנכסי ירושת המת עבור גביית כתובת האלמנה, וטעו במכירתם. שׁוּם הַדַּיָּינִין, ששמו את הקרקע בשווי מסוים כדי למוכרה לצורך תשלום כתובת האלמנה, שֶׁפָּחֲתוּ אוֹ שֶׁהוֹתִירוּ מהערך האמיתי של הקרקע בשיעור שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם כֵּן, שכאשר טועים הדיינים מכירתם בטלה, מַה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה – במה גדול כח בית דין מכח הדיוט, אלא אף אם טעו הדיינים מכירתם קיימת. דין נוסף שבו אין מחלוקת], אֲבָל אִם עָשׂוּ הדיינים אִיגֶּרֶת בִּקּוֹרֶת, כלומר, שהכריזו על מכירת הנכסים, ועל ידי ההכרזה בני אדם מבקרים את הנכסים, אֲפִילּוּ אם מָכְרוּ שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה, מִכְרָן קַיָּים.