משנה ה: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶן אֶת הָאוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ וְעוֹשִׂין מְחִצָּה בְּכָל הַכֵּלִים בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִין מַיִם לְפִי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה:
משנה ה: משנתנו ממשיכה לדון בדינים השייכים לדליקה בשבת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, פּוֹרְסִין – מותר לפרוס עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל -מיני ארונות] שֶׁאָחַז בָּהֶן אֶת הָאוּר – שאחזה בהן האש, והתועלת בפריסה זו הוא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ – לפי שעור הגדי מונע מהאש מלהתפשט הלאה.
דין נוסף: וְעוֹשִׂין מְחִצָּה – מותר לחצוץ בפני האש בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין מְלֵאִים מים בֵּין רֵיקָנִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה, שכשתגיע אליהם האש יתבקעו הכלים והמים שבהם יכבו את הדליקה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר, וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה, וסובר רבי יוסי שגרם כיבוי אסור בשבת.