פרק יז משנה א: כָּל הַכֵּלִים נִטָלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת לְפִי שֶׁ אֵינָן מִן הַמּוּכָן:
פרק יז משנה א: פרק זה עוסק ברובו בדיני מוקצה, והמשנה הראשונה עוסקת בכלים שאינם מוקצים, אלא שנתפרקו חלקיהם זה מזה:
כָּל הַכֵּלִים שמלאכתם להיתר, ויש להם דלתות, נִטָלִין בַּשַּׁבָּת, וְדַלְתוֹתֵיהֶן ניטלות עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ הדלתות מהכלים קודם השבת, ניטלים בַּשַּׁבָּת ואינם מוקצה, וגם אין חוששים שמא יחזור ויחברם בשבת, והטעם שאינם מוקצה, לפי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, שהם מוקצה, לְפִי שֶׁדלתות הבית אֵינָן מִן הַמּוּכָן – אינם עשויים לטלטול, ולכן אף כשהתפרקו אסור לטלטלם, מה שאין כן דלתות הכלים, שעשויים לטלטול, ומותר לטלטלם אף כשהתפרקו.