משנה ב: נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים וְקַרְדֹּם לַחְתֹּךְ אֶת הַדְּבֵלָה מְגֵרָה לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה מַגְרֵפָה לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּזְלֵג לָתֵת עָלָיו לַקָּטָן אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכַּר לִתְחֹב בּוֹ מַחַט שֶׁל יָד לִטֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְשֶׁל סַקָּאִים לִפְתֹּחַ בָּהּ אֶת הַדָּלֶת:
משנתנו מבארת שאף כלי המיוחד למלאכת איסור (המכונה 'מוקצה מחמת איסור') מותר לטלטלו לצורך שימוש המותר בשבת:
נוֹטֵל אָדָם בשבת קֻרְנָס – פטיש, אף שמלאכתו בדרך כלל לאיסור, כדי לְפַצֵּעַ (-לשבור) בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים, וְכן נוטל קַרְדֹּם – כמין גרזן, כדי לַחְתֹּךְ בו אֶת הַדְּבֵלָה (-עיגול של תאנים מיובשות). ונוטל מְגֵרָה – מסור קטן, לִגְרֹר -לחתוך בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה הקשה. מַגְרֵפָה, כדי לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת. אֶת הָרַחַת – כמין את עם בית קיבול, שזורים בו את חיטים לרוח, וְאֶת הַמַּזְלֵג – קלשון, שהופכים בו את הקש בגורן, לָתֵת עָלָיו מאכלים לַקָּטָן – לילד קטן שנמצא מעבר לנחל קטן, ואינו יכול לעבור בעצמו לקחת מאכלים. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכַּר – כמין מחטים קטנות המשמשות לאריגה, לִתְחֹב בּוֹ תותים וכדומה, כדי שלא ללכלך את ידיו. מַחַט שֶׁל יָד – של תפירה, כדי לִטֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ, וְשֶׁל סַקָּאִים – ומחט גדולה, שתופרים בה שקים וכדומה, מותר לטלטלה כדי לִפְתֹּחַ בָּהּ אֶת הַדָּלֶת, כשאבד המפתח.