פרשת צו
"והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו" (ויקרא ו ט)
מצוות עשה על הכהנים לאכול את שיירי מנחות, כלומר, אחרי שהפרישו ממנה את החלק שהיו מקטירים במזבח, שיאכלו הכהנים את כל השאר, שנאמר 'והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו'.
משרשי המצוה, כבר התבאר לעיל, שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי השם יתברך בעצמם, ולא שיתנוהו לפחותים מהם לאוכלם.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים.
"לא תאפה חמץ" (ויקרא ו י)
מצוות לא תעשה, שלא לבשל את שיירי המנחות, שהוא החלק הניתן לכהנים – חמץ, שנאמר לגבי המנחה 'לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאישי', והרי זה כאילו נאמר 'חלקם', שהוא שיירי המנחה, 'לא תאפה חמץ'.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, באנשים ובנשים. אפילו עבר ישראל אחד ואפאה חמץ, עבר על איסור זה, וכל שכן כהן.