ב) כל השובת ממלאכת עבודה באחד מהן, הרי קיים מצות עשה, שהרי נאמר בהן 'שבתון', כלומר, שבות. וכל העושה באחד מהן מלאכה שאינה לצורך אכילה, כגון שבנה או הרס או ארג וכיוצא באלו, הרי בטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה, שנאמר 'כל מלאכת עבודה לא תעשו', 'כל מלאכה לא יעשה בהם'. ואם עשה מלאכה בעדים והתראה, לוקה מן התורה.
ג) העושה אבות מלאכות הרבה ביום טוב בהתראה אחת, כגון שזרע ובנה וסתר וארג בהתראה אחת, אינו לוקה אלא אחת. כיון שנאמר חילוק מלאכות רק לשבת, שלוקה על כל מלאכה ומלאכה, ואין חילוק מלאכות ליום טוב.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!