הלכות תשובה / פרק שמיני
ג) כל 'נפש' האמורה בענין זה, אינה הנשמה הצריכה לגוף, אלא צורת הנפש, שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כחה, והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים, והיא הצורה שביארנו ענינה בפרק רביעי מהלכות יסודי התורה, היא הנקראת 'נפש' בענין זה.
חיים אלו, לפי שאין עמהם מות – שהרי אין המות אלא ממאורעות הגוף, והרי אין שם גוף – נקראו 'צרור החיים', שנאמר 'והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים', וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו, והטובה שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים.
ד) וכמה שמות נקראו לה במקראות דרך משל, 'הר ה" ו'מקום קדשו' ו'דרך הקדש' ו'חצרות ה" ו'נועם ה" ו'אהל ה" ו'היכל ה" ו'בית ה" ו'שער ה". וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים 'סעודה', וקורין לה בכל מקום 'העולם הבא'.
ה) הנקמה [-העונש] שאין נקמה גדולה ממנה היא שתכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים, שנאמר 'הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה', וזה האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל 'באר שחת' ו'אבדון' ו'תפתה' ו'עלוקה' וכל לשון כלייה והשחתה קוראין לו, לפי שהיא הכלייה שאין אחריה תקומה, וזהו ההפסד שאינו חוזר לעולם.