ג בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַֽעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗֝רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃ ד וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(ג) אלא בְּטַח בַּייָ, ועל ידי כך תהיה הצלחתך אמיתית, מכמה טעמים, וַעֲשֵׂה טוֹב – על ידי בטחון זה יהיו מעשיך טובים, כי כל זמן שאין האדם בטוח בצדקת דרכו, גם פעולותיו הטובות אינן מושלמות, אך כאשר תבטח בה' ותהיה בטוח שאתה הולך בדרך הנכונה, אף מעשיך יהיו טובים בשלימותם, שְׁכָן אֶרֶץ – תוכל לשכון במקומך, כי ה' יכלכל אותך בכל מקום שתהיה, ולא תצטרך להפליג למקומות רחוקים, כמו הַמְּרֵעִים הצריכים לחפש את הצלחתם במקומות רחוקים, וּרְעֵה אֱמוּנָה – המרעה שלך יהיה האמונה בה', ובדומה לכבש הרועה בהרים ויודע שהם תמיד יצמיחו לו עשב, כך תדע באמונתך שה' ימציא לך תמיד מזונותיך, בשונה מהמרעים שחוששים תמיד שמא בעתיד לא ימצא להם מזון, ולכן הם תמיד שומרים ואוגרים נכסים ואינם נהנים מהם, ואין הצלחתם אמיתית.
(ד) וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ – יהיה לך תענוג נפשי בקרבת ה', בשונה מהמרעים, שנפשם רחוקה מה' ותתעצב על כך, וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ, כי לא תשאל יותר מכפי צרכך, ואילו המרעים לא יקבלו אף פעם את משאלות לבם, כי תמיד ירצו יותר מכפי שיש להם.