שער העשרים וארבעה – שער החניפות
יש אופנים שמותר לאדם להחניף לאחר, ואף ראוי לעשות כן: יחניף אדם לאשתו, משום שלום בית. וכן לבעל חובו, שלא ילחצנו בגביית חובו. ויחניף לרבו, כדי שילמדנו תורה.
ומצווה גדולה להחניף לתלמידיו ולחבריו, כדי שילמדו ושישמעו לדבריו, לקבל תוכחתו לקיים המצוות. וכן כל אדם שהוא סבור שימשכנו אליו, שישמע לו לקיים המצוות, ואם יבוא עליו בכעס לא ישמע לו, אלא בחניפות יקבל תוכחתו, מצווה גדולה להחניף לו כדי להוציא יקר מזולל. כי יש אדם שאינו מקבל תוכחה בגערה אלא בנחת, שנאמר 'דברי חכמים בנחת נשמעים'. ויש שצריך גערה, ויש שצריך מלקות, ויש מי שאפילו בהכאות לא יועיל, ואין לו תקנה.