השער השביעי, שער התשובה
פרק תשיעי
וכבר התבארה חובת התשובה, וכן התבאר מדוע כל טענותיו והשתמטויותיו של האדם אינן נכונות, ומה תאמר מחר לאלקיך, כאשר ישאלך, הסכלת? ולמה סכלת? או שישאלך העשית מה שעשית בידיעה? ומה תהיה תשובתך על השאלה הזאת? ומבלי ספק נהיה נשאלים. הכן התשובה בעוד שמאריכים לך את הזמן. ודע, אחי, כי התשובה על זה איננה יוצאת כי אם ממעשינו, לא מדברינו. וחשוב עם נפשך, תגיע לרצון בוראך, כי לא ישיג הטוב היום אלא הממהר אליו, ופרי הקיצור, החרטה.
הקיצה, אחי, משינת פתיותך וחמול על נפשך, שהיא הנכבדת שבפקדונות הבורא אצלך, וכמה ועד מתי העכוב הזה, וכבר כלית ימיך ברצון תאוותך, כאשר יעשה העבד הרע, הלא ראוי לך שתשוב לכלות שאר ימיך בעשיית רצון בוראך. וכבר ידעת, כי ימי האדם קצרים, ומה שנשאר לך לחיות בלי ספק יותר קצר, כמו שאמרו חז"ל: היום קצר והמלאכה מרובה.