היצר הרע מסמא את עיני האדם באמרו אליו תמיד, איך אפשר לעסוק בתורה, הלא מוכרח אתה לעסוק בפרנסה, לפרנס את אשתך ובני ביתך הקטנים, ומה גם בעיתים הללו, שעול הפרנסה כבד עד מאד, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו. אבל באמת אמרו חז"ל, שקודם יצירת הולד נגזר על הטיפה מה תהא עליה, עשיר או עני, והוא בדרך כלל, על כל שנותיו, ועל כל שנה בפרט אמרו 'מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה'.
נמצא, עם כל יגיעותיו, לא יגיע לו מאומה יותר ממה שנקצב, וזה היה יכול להשיג אף במעט עמל. אבל בדברי תורה – הכל לפי היגיעה, וכל אשר יוסיף להתייגע, יוסיף דעת. כמו שאמרו חז"ל, 'מידת הקדוש ברוך הוא, כלי מלא מחזיק, כלי ריקן אינו מחזיק. (רוח חיים א יד וכת"י).