א. בברכת המזון צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו. ואם לא השמיע לאוזניו, יצא ידי חובה, ובתנאי שהוציא את הדברים בשפתיו. אך אם רק הרהר בליבו, לא יצא. (שו"ע ומשנ"ב קפה)
ב. אם מחמת חולי או אונס אחר אינו יכול להוציא את הברכה בפיו, יהרהר בליבו, והקדוש ברוך הוא קובע לו שכר על כך. ואם עבר החולי או האונס בתוך הזמן הראוי עדיין לברך – יברך בפיו. (שם)