א. לאחר ברכת 'בונה ירושלים' אומר המברך 'אמן' אחרי ברכת עצמו, כיון ששם זהו סיום הברכות שחייבים בהם מן התורה, ואילו ברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן. (שו"ע ומשנ"ב קפז)
ב. יש נוהגים לומר 'אמן' זו בלחש, כדי שלא יהא ניכר שברכה רביעית היא מדרבנן, ויזלזלו בה. אך יש אומרים שבזמנינו אין לחשוש לכך, וניתן לאומרה בקול. (שם)