אמנם, אף שאסור לסחור ולהרויח מפירות שביעית, מותר לבית דין ליטול ממקבלי הפירות את ההוצאות שהיו להם על הטיפול בפירות: שכירת פועלים לקטיף, חלוקת הפרות במקומות שונים, וכדומה.
כיון שאף לאחר שהפירות ברשות בית דין הם הפקר, מותר לחלקם לפי מידה משקל או מנין, כיון שאין זו 'מכירה' אלא 'חלוקה'. וכן אין בפירות אלו – כאשר הם ברשות בית דין – מצות ביעור, שהרי הם מופקרים ועומדים. אמנם בני אדם שקיבלו את הפירות מבית דין, הרי הם שלהם לכל דבר, ויש בהם מצות ביעור.
בפירות אלו יש קדושת שביעית לכל דבר וענין, כפי שיש בפירות שלוקט האדם בעצמו מהשדה.